ענת הראל - סוד האיזון

"נקי מבפנים" - מסע הניקוי שלי

"יצאת מדעתך!?!" היתה ללא ספק התגובה שזכתה בדרוג הגבוה ביותר מתוך מגוון התגובות של מקרוביי, כאשר הודעתי כי אני יוצאת לסופשבוע של צום מיצים למטרת ניקוי הגוף מרעלים.

אכן, מי שמכיר אותי היטב יודע שלא כדאי להתעסק איתי כשאני רעבה. למעשה, לא מומלץ לנשום לידי כשאני רעבה (טראומת הרעב בהשרדות לא הופכת את זה לקל יותר, לשאלתם של רבים, בדיוק להיפך). אז צום מיצים? ועוד מרצוני החופשי והשפוי?! הפתעתי את כולם ובעיקר הפתעתי אותי.


ג'יוואן ואסף. מיץ עושים באהבה או שלא עושים בכלל

אכן, ביום יום, אני משתדלת לאכול באופן בריא ומאוזן, אבל באמת שאין כל סכנה שאדלג על ארוחה כלשהיא כולל ארוחות הביניים שמארחות לי חברה עד שתגיע הארוחה הגדולה הבאה. בהינתן המידע הזה יחד עם נטייתי לציניות – אין מה לומר, תגובתם של חברי מובנת בהחלט.

מה שהם לא יודעים הוא שלמעשה מסתתרת בתוכי סגפנית חובבת עינויים שרק רוצה להפיץ אור ואהבה.... טוב נו, לא ממש . אבל זה לא הפריע לי לארוז את עצמי ולצאת ביחד עם חברה טובה לכיוון מואה שבערבה לסדנה שמוקדשת כולה לניקוי רעלים בעזרת צום מיצים ועוד כמה אמצעים נוספים....

לא אכנס לפרטי פרטים אומר רק שהיו מעורבים בחוויה: מיצים (המורכבים בערך מכל מה שהטבע נתן לנו ועוזר לנקות את מערכת העיכול) , יוגה , מדיטציה , רביצה בשמש המלטפת של תחילת אוקטובר וגם ....... חוקן.

עכשיו אחרי שיותר ברור לכולנו למה אני מעדיפה לא להכנס לפרטי פרטים אני יכולה להמקד יותר בתחושות שבגוף ובנפש ופחות בפרטים הטכניים שהשתיקה יפה להם .


הגעתי מה שנקרא "טבולה ראסה" – לא ידעתי למה לצפות ובאתי מוכנה ומזומנה לכל חוויה תהיה אשר תהיה, כמו שאני אוהבת.

כבר בדרך למואה, החלה הסדנא להשפיע עלי בכך שיצרה אצלי רעב מוגבר בהסתמך על העתיד לבוא ותחנות הדלק שעברנו נראו לפתע כמו סופר עשיר ומפתה. כשנכנסנו לאחת מאותן תחנות לקנות מים גיליתי שכל סנדביץ עייף שמוטל על המדף נראה לפתע כמו מנת פתיחה מרגשת של מסעדה יוקרתית. ביני לביני הרהרתי על ההיסטריה שלי מתחושת רעב – מה שיצר תגובה כימית מעניינת של .... טוב נו, של רעב.


המיץ הראשון - תפוחים, חימר (כן , כן ) וסיבים תזונתיים

הגענו . מיץ ראשון. התארגנות. בוחנת את המשתתפים – הם נראים נורמליים לגמרי ולא ניכר שהכריחו אף אחד מהם להצטרף, כך שאני מתחילה להרגיש קצת פחות מוטרדת. מואה היא נווה מדבר נדיר ביופיו, וג'יוואן ואסף מקימי "נקי מבפנים" התגלו כזוג מקסים, חייכן ובעיקר בעלי סבלנות אין קץ.

מאותו רגע נע סוף השבוע שלי ממיץ למיץ (– כולם מאוד מגוונים ובעלי סגולות נפלאות למערכת העיכול שלנו ) , לתרגול יוגה , מדיטציה, מנוחה ושחייה באגם המרענן בשעות החום של הצהריים. והתחושות ? .... האמת שהן היו מאוד לא יציבות. החל מהרעב שנע בין תחושת ריקנות בקיבה ועד לחולשה קלה אבל באופן מפתיע לא באמת הציק או גרם למשבר, וכלה במצבי הרוח שנעו בין כבדות ודיכדוך קל להתרוממות הרוח ועליצות. אף אחת מהתחושות האלו לא באמת הציקה לי או הלחיצה אותי מסיבה אחת פשוטה – היה לי ברור שאני עושה משהו טוב לגוף שלי. שאני נותנת לו מתנה!


נירוונה על בטן ריקה


לכל מי שהעדר המזון מלחיץ אותו אציין כי שתיית המיץ מתרחשת כל שעתיים או שלוש שעות בכוסות גדולות ונדיבות ובמהלך כל הזמן יש תה זמין וגם טעים. היו, כפי שהזכרתי, עוד פעילויות , כמו: תרגולי יוגה ברמות שונות, מדיטציה והרצאות – פעילויות שלמעשה משלימות את פעילות הניקוי. אני חייבת להודות שבשלב מסויים שמתי לב שלא משנה עד כמה הפעילות תהיה נהדרת וחשובה , מבחינתי היא רק דרך להעביר את הזמן עד למיץ הבא.


מואה

קשה לומר בשלב זה מה אפקט הסדנא על הגוף שלי, אבל אני יכולה להגיד באופן מאוד ברור כי גם במהלכה וגם בימים הראשונים שלאחר חזרתי הביתה – מערכת העיכול התזזיתית שלי מרגישה כאילו יצאה לחופש בקריביים !

הבטן שלי רגועה, תופעת כאבי הבטן שתקפו אותי לעיתים קרובות לאחר ארוחות – נעלמה נכון לרגע זה, אין נפיחות ואין תחושת כבדות גם לאחר שחזרתי לאכול באופן הדרגתי. חבר אמר לי היום שהעיניים שלי זורחות מאז שחזרתי ובהתחשב בכך שלא קרה שום דבר מיוחד שמצדיק זריחה – אני תולה את האחריות על ניקוי הרעלים בלבד.

מה אקח מתוך הסדנה לחיי היום יום שלי- עדיין לא ידוע , אבל נעים לי לדעת שאפשר להתנהל גם אחרת מול מערכת העיכול שלי . הבטן שלי אומרת – שזו תחילתה של ידידות לא מחייבת אבל נפלאה wink